מתי נשירת שיער מצריכה טיפול?
אנחנו רגילים למצוא מספר שערות במברשת השיער שלנו, על הכרית, בכיור או באמבטיה שלנו לאחר חפיפת השיער, ולרוב, הדבר אינו מדליק לנו נורות אדומות, כי אנחנו מתייחסים אל נשירת השיער בדיוק כפי שאנחנו מתייחסים לפעולות אחרות של הגוף שלנו, כטבעיות, כחלק מהתחדשות התאים הבלתי פוסקת אותה מבצע גופנו כל העת. בחלק מהמקרים, אכן מדובר בנשירת שיער טבעית לחלוטין, במקרים אחרים, המדובר בנשירת שיער מוגברת, שעתידה, אם לא נתפוס אותה בזמן, להביא להתדלדלות השיער אצל גברים ונשים ואף להופעתה של קרחת אצל גברים. אם כן, מתי נשירת שיער חורגת מגדר המצב הטבעי והופכת לדורשת טיפול? מהו אותו קו דק כשערה (תרתי משמע) שממנו נשירת השיער הופכת למוגדרת כ”בעיה”?
מה מוגדר כנשירת שיער טבעית?
נשירתו של השיער הינה תהליך טבעי אשר מתרחש אצלנו (גברים ונשים) ואף מתרחש אצל בעלי חיים. תהליך נשירת שיער כרוך באיבוד הזמני של שיער בכל מקום בגוף כולו, אולם מורגש, בעיקר, כאשר הוא מתרחש בשיער הראש. קצב נשירת השיער הטבעי מוגדר כבין 50 ל-100 שערות ביום, כשנשירת שיער זו, לרוב, אינה מורגשת. זאת, מאחר ושיערנו מתחלף במעגל שלו שלושה שלבים ברורים. השלב הראשון במעגל חיי השערה הוא שלב הגדילה שלה (Anagen). בשלב זה, השערה מתחילה את צמיחת ומבצבצת מתוך העור. למשכו של שלב זה השפעה על אורכה של השערה והוא תלוי בגורמים הגנטיים השונים. אורכו בין שנתיים ל-6 שנים, ובכל רגע נתון, מצויות בשלב זה קרוב ל-85% משערות ראשנו. שלב סיום צמיחת השערה (Catagen) הוא השלב בו מאותת הגוף לעצירת גדילת השערה. במהלך שלב זה אותו זקיק שערה שליווה ותמך בשערה לאורך שלב גדילתה, מתנתק ממנה על מנת שיוכל להתרענן ולהתחדש. בשלב זה, השערה עדיין נעוצה בעור, אולם כבר אינה זוכה לאספקת הדם הנדרשת לה לצורך הגדילה והיא מתחילה להידחק החוצה. אורכו של השלב הזה הוא כשבועיים, ורק קרוב ל-1% משערות ראשנו מצויות בו בכל רגע נתון. השלב האחרון בתהליך הוא שלב מנוחת זקיק השערה (Telogen), בו זקיקי השיער נחים ומתחדשים, על מנת שיוכלו לתמוך בשערה החדשה לכשתגדל. אורכו של שלב זה הוא בין חודש לארבעה חודשים בערך, וכ-10% עד 15% משיער הראש שלנו מצוי בו בכל רגע נתון. הוא מסתיים כששערה חדשה מתחילה את צמיחתה והיא ודוחקת החוצה מהעור את השערה שקדמה לה בזקיק.
איזה סוגי נשירת שיער קיימים עוד, נוסף על נשירת שיער טבעית?
כנשירת שיער מוגברת (Telogen Effluvium) מוגדר מצב בו כמות שיער הראש הנושר היא גדולה יותר מקצב נשירת השיער הטבעית (זוכרים? בין 50 ל-100 שערות ביום). במרבית המקרים, היא תתרחש ותורגש באזור הפדחת שבמרכז הראש הרבה יותר בחלקו האחורי של הראש (אזור העורף) או צידי הראש.
את הנשירה העודפת ניתן לחלק לשני תהליכי נשירה מוכרים:
נשירת השיער החריפה (Acute Telogen Effluvium) שבה מרבית זקיקי השיער (אפילו עד ל-70% מהם!) מצויים בשלב המנוחה במקביל. במצב זה, כאשר השיער ינשרו, עד לפרק הזמן של כחודשיים מאוחר יותר, התדלדלות השיער תהיה מורגשת מאד, מאחר ובמצב זה, שלב צמיחת השיער החדש עדיין לא הגיע למצב שבו השערות מבצבצות מעבר לעור.
נשירת השיער הכרונית (Chronic Telogen Effluvium) נשירה איטית וממושכת יותר מהקודמת. בנשירה מסוג זה זקיקי השיער ייכנסו לשלב מנוחה באופן טבעי, אולם הם נשארים בו זמן ממושך יותר, בטרם ישובו לשלב גדילתם. התוצאה תהיה כמות גדולה של זקיקים במצב המנוחה במקביל אף במקרה זה תורגש התוצאה, מאחר וקצב הצמיחה המחודש של השיער הוא איטי יותר מקצב נשירתן.
לכן, כל נשירת שיער חריגה (העולה על בין 50 ל-100 שערות ביום) צריכה להתריע כי משהו אינו כשורה במנגנון חיי השערה, וגם אם לא לשלוח אתכם לטיפול, לפחות להביא אתכם לקביעת בדיקה אצל רופא המשפחה שלכם!
